בנק הפועלים בע"מ נ' חקאק

החלטה

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה על סך 128,031 ₪. לפי הנטען בכתב התביעה פתח הנתבע חשבון בסניף של התובע. כמו כן חתם על התחייבות להחזרת הלוואה מיום 22.7.07 על סך 50,000 ₪. הנתבע נותר חייב עבור הלוואות סך 110,926 ₪ (37,344 ₪ בגין הלוואה נושאת מספר 8 ו – 73,582 ₪ בגין הלוואה מס' 10); ובגין יתרת חובה בעו"ש 17,105 ₪, והכל ליום 14.1.2010.

הנתבע הגיש בקשה למחיקת כותרת ובקשה למתן רשות להתגונן. ההחלטה בענין מחיקת הכותרת ניתנת בנפרד על גבי הבקשה בפתקית (הבקשה נדחתה).

הנתבע טוען כי מעולם לא ביקש ולא קיבל את הלוואה שסומנה במס' 10. עוד הוא טוען כי במהלך שנת 2006 הובטח לו על ידי מנהל הסניף אשראי בסך 200,000 ₪ לצורך הקמת עסק באנגליה, ועקב הבטחה זו התקשר ביום 16.10.06 בהסכם עם קניון באנגליה. במעמד החתימה על ההסכם מסר לקניון סך 20,000 ליש"ט לשם הבטחת התחיבויותיו כלפי הקניון. עקב כך רכש הנתבע מוצרים שונים, וביום 22.7.07 הלווה לו התובע על חשבון האשראי המובטח (לטענתו) 50,000 ₪. זמן קצר לאחר מכן ביקש לקבל הלוואה נוספת בסך 150,000 ₪ אך הוא סורב בטענה כי המדיניות השתנתה. בשל הסירוב, לא יכול היה נתבע להמשיך ולנהל את עסקו והוא סגר אותו ונמנע מקיום חיוביו כלפי הקניון ועקב כך חולט הפקדון שמסר בסך 20,000 ליש"ט. לפיכך טוען המבקש לזכות קיזוז העולה בהרבה על סכום התביעה.

אתחיל בטענת הקיזוז: כבר נפסק פעמים רבות, כי נתבע, המבקש רשות להגן, צרך להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו: ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ (פ"ד כ(3) 265) וטענת קיזוז אינה יוצאת מכלל זה. כבר נאמר, שמי שמבקש רשות להתגונן בטענה שיש לו תביעה שכנגד (בהנחה שמדובר באותם מקרים נדירים שבהם תינתן רשות להגן על יסודה), חייב להעלות את תביעתו 'בתביעה נקודתית מסוימת וברורה, שנטענה בתצהירו של מבקש הרשות להתגונן כדרך שטוענים תביעה בפרשת-תביעה' (השופט ח' כהן בע"א 288/63 מלון סמדר בע"מ נ' גנים רחובות חברה לבנין בע"מ (פ"ד י"ז 2885) וכלל זה חל גם לגבי טענת קיזוז" (ראו: ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 526-527 (1982)).

דברים מפורטים יותר נפסקו בע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765, 767 (1986) כדלהלן: "מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן לחעלות טענת קיזוז, אולם במה דברים אמורים: טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת… יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב-תביעה. דרישת קיזוז בעלמא, ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

טענת הנתבע אינה עומדת בכללים אלו שנקבעו בפסיקה עוד מימים ימימה: הנתבע אינו מציג מערכת נתונים וחישובים של טענתו וכל שהוא טוען הוא "נגרמו לי נזקים בסכומי עתק....עומדת לי זכות קיזוז כנגד הבנק העולה בהרבה על סכום התביעה". הנתבע לא פירט מהו הסכום אותו הוא מבקש לקזז, כיצד הגיע לסכום זה, כיצד מחושב סכום הנזק וכיוצא באלו פרטים כנדרש. הוא גם לא פירט מי הבטיח לו את האשראי, מתי ובאילו נסיבות, ולא הניח תשתית עובדתית מספקת לצורך בחינתה של טענת הקיזוז. לפיכך, איני מתיר לנתבע להתגונן בטענה זו. אמנם, הנתבע לא נחקר עלה טענה אך אין פירוש הדבר כי על בית המשפט לקבל את הטענה כמות שהיא; תמיד על בית המשפט לבחון האם עומדת הטענה בתנאים שנקבעו בהלכה, המצדיקים מתן רשות להתגונן.

מנגד, מצאתי כי יש לאפשר לנתבע להתגונן בטענה כי לא קיבל את ההלואה בסך 115,000 ₪. לנתבע הוצגו רק דפי החשבון ולא הוצג הסכם ההלוואה ואף לא צורף לכתב התביעה. מעדותו לא היה ניתן לחלץ הודאה מפורשת בקיומה של ההלוואה. הפסיקה טרם הכריעה בשאלה האם דרישת הכתב היא מהותית או ראייתית בלבד. ברור הוא שהעדרו של מסמך יקשה על בנק להוכיח הן את העיסקה והן את קיום חובת הגילוי המוטלת עליו כשחובת הראיה תעבור אליו אך זו שאלה מתחום דיני הראיות. ייתכן שגם ללא הסכם מפורש בכתב, מקום בו יוכיח הבנק, באמצעות ראיות מהימנות אחרות כי היתה הלוואה הרי שהיא תעמוד בתוקפה. אלא, שסוגיה זו דינה להתברר בהליך העיקרי ולא בשלב זה של הדיון.

על כן ניתנת לנתבע רשות להתגונן בטענה האם קיבל הלוואה על סך 115,000 ₪, ובטענה זו בלבד.

התיק נקבע לקדם משפט בפני כב' השופטת חנה קלוגמן ביום 3.4.11 שעה 8.30. הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בהתאם לתקנות. כל בקשה בעניינים מקדמיים תוגש עד 30 יום לפני קדם המשפט עם העתק במישרין לצד שכנגד שיגיב בתוך 20 יום, והבקשות תידונה בדיון.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אב תש"ע, 26 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: